פרידות...

אנחנו לא אנשים אמוציונלים,
לא ממש...
ככה זה מהנדסים (אני מתרצת לעצמי).

גם אירועים מרגשים בחיי ילדינו הפכו למשהו די שבשגרה,
כמו "הגמר הגדול"... "דבר כזה עוד לא היה"....
מסיבות סיום ופרידות מרגשות יש על הקילו,
בבי"ס, בצהרון, בחוג, 
פרידה מהמורה, מהכיתה, 
מה לא.

אבל פרידה אחת השנה קשה לנו באמת.

אז בגלל שכאמור אמוציונלי - לא.
ברכות פרידה בחרוזים - ממש ממש לא.
ובדיוק קיבלתי ליום ההולדת את הספר הקסום עלי אדמות העוגיות של מרתה סטיוארט.
החלטתי להכין עוגיות פרידה.
אומרים שתמונה שווה אלף מילים,
כמה שווה עוגיה?

התוצאה הוגשה לנסיין אמיץ + קפה

הכנתי את העוגיות שוקולד צ'יפס, עוגיות תבלינים ועוגיות שוקולד מתפוצצות.

והכל נארז ונמסר באהבה גדולה לאנשים נפלאים שגידלו את התולעת המתוקה שלנו בשנתיים האחרונות.

עייפה אך עייפה...

בעל בחו"ל - צ'ק
תינוקת שקמה מוקדם מוקדם בבוקר  - צ'ק
טונה עבודה - צ'ק
תוספת של תינוקת חולה  - צ'ק
שיקיאו עלי כמה פעמים  - צ'ק - צ'ק - צ'ק
מסיבת בוגרת מחר  - צ'ק

אז הפעם למסיבת בוגרת גל בחרה שנעשה קאפקייקס.
בכיף.
עם קצפת וורודה.
בכיף.

בצירוף מקרים נעים הגיעה אתמול חבילה של מנג'טים שהזמנתי באינטרנט בתכלת ווורוד.
מסתבר שלא שמתי לב שהזמנתי מנג'טים קטנטנים, טעות. טעינו. טועים.
התולעת התלהבה.

ולא שכחנו את הבנים...

אם יוצאים מגיעים למקומות קסומים...

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים.

לא צריך אפילו ללכת רחוק,

החורשה מאחורי הבית היא מקום נפלא וירוק.

עם רגליים בנעליים,
עם שכל בראש-
תימצא את הדרך שלך,
אל תחשוש.
אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן,

ואתה הוא זה שיחליט לאן.

..לפעמים תסתבך,
לפעמים יש צרות,
תסתבךבין המון ציפורים מוזרות.
תתקדם בזהירות,
בתבונה, 
זה לא קל.
החיים הם חכמה של שיווי משקל.
רק תזכור להיות זריז ואמין,
ואסור שתחליף רגל שמאל בימין.

תצליח? נכון?
תצליח! נכון!
(ילד) אתה עוד תזיז הרים.

אז אם שמך פוקסי, בוקסי,...נטע או לאה.

המקומות נפלאים!

זה היום שלך!

ההר מחכה!

אז...צא לדרך.

האמת היא שעוד מחג פורים אני מחכה להזדמנות לצלם את התולעת קצת בחוץ, בעיקר בשביל ליישם את כל הטיפים המופלאים שנתנה אילאיל זיו בפוסט טיפים לצילום ילדים בפורים.

התולעת עוד זוכרת לי שבכלל הבטחתי שנלך לפארק עם התחפושת של רינת... 

שוין.

תהיה עוד הזדמנות לתרגל...

:-)

אם אין קמח....

אם אין קמח נאכל מצה.

וסתם מצה זה לא ממש טעים,

אז הכי טוב,

מצה עם שוקולד!

יום הולדת בלרינות.

יום הולדת 4 של ילדה הוא מאורע סופר סופר סופר סופר חשוב,
בערך כמו שאת הנעליים הסופר סופר סופר סופר חגיגיות נועלים רק לימי הולדת של חברות ממש טובות או לליל הסדר.
בערך כמו שהתחפושת של רינת היא סופר סופר סופר סופר מנצנצת.
משהו כזה.
וככזה,
אמא של אותה בת 4 מדוברת צריכה להערך בהתאם.

וכך היה.
אז עברנו כמה תלאות בדרך...
יום הולדת בלרינות,
לא,
יום הולדת דורה,
לא,
יום הולדת דורה בלרינה,
לא,
יום הולדת קיטי,
לא,
יום הולדת קיטי בלרינה...
וכו'...
נשארנו עם הבלרינות.

ותודה לאלוהי הפינטרסט שבלעדיהם זה לא היה יכול לקרות...

אז מה היה לנו?

חצאיות טוטו בשלל גווני וורוד, ללא תפירה.

שולחן ממתקים עם קאפקייקס, מרשמלו על שיפוד, קייקפופס, עוגיות לב ופופקורן... 

ועוד כל מני דברים.

בעיקר וורודים.

הקאפקייקס הם קאפקייקס ווניל פשוטים עם ציפוי אינסטנט פודינג ווניל.
את הקאפקייקס אני בדר"כ עושה ממתכון עוגת שקדייה ומחלקת למנג'טים במקום לשים בשתי תבניות אינגליש.
לאינסטנט פודינג אני מוסיפה כמה טיפות צבע מאכל כזה
לדעתי עדיף ציפוי אינסטנט פודינג, הוא גם סופר קל להכנה, ילדים בדר"כ אוהבים אותו והוא יחסית "קליל" לציפויי חמאה שבדר"כ מלווים קאפקייקס.

את המרשמלו על מקל אני זוממת לעשות בערך מהיום שגיליתי מה זה פינטרסט.
רק צריך להמיס שוקולד ולהשתולל עם סוכריות צבעוניות.

הקייקפופס לא יצאו יפה כמו שקיוויתי שייצאו.
אבל היי, בשביל ניסיון ראשון זה לא רע.
השתמשתי בעוגת קובי כבסיס שדווקא התאימה לזה פיצוץ ובציפוי השתמשתי בקנדי מלטס וורוד שהיה לי קצת קשה לעבוד איתו אז בחלק מפופס עברתי לשוקולד מומס רגיל שגם לא היה להיט כי הוא "בלע" את רב הסוכריות.
בכל מקרה, התבנית לב מתוקה מתוקה.

הבלרינות היו מאושרות...

בעיקר אחת בלרינה גלגולינה בת 4.